הייתי ילדה קטנה, בת 5 בערך. ערב אחד פגשה אותי שכנה ושאלה מה שלומי. עשיתי פרצוף חמוץ ועניתי לה שנפלתי וכואבת לי הברך. היא ליטפה את ראשי והחלה לדבר כאילו לעצמה, אך הקשבתי לכל מילה שלה. היא אמרה: "ברך כואבת, בטן כואבת, ראש כואב – זה שום דבר. כשהנשמה כואבת – זה הכאב...
הסיפור הזה הוא בעצם ווידוי אישי ברובו. הייתי ילדה בת ארבע בערך כאשר הרע קונפליקט עם אבא שהכאיב לי מאד ובעקבותיו שמתי X גדול על ההורים שלי. כלומר, הם היו קיימים בשבילי אי שם בפריפריה כגורם שמוטל עליו לדאוג לצרכים הפיזיים הבסיסיים שלי וטו לו. אינטואיטיבית הבנתי מוקדם...
אם לבן סכיזופרן – מבאס, מחרפן, לא ניתן לתפיסה, הרגשת הבאסה; כשהדבר רק התגלה היית בהלם, בהלה, פתרון חיפשת את נואשות, היית עם שתי בנות קטנות… חיפשת מזור, חיפשת נסים, לבך נשבר לרסיסים; אטמת אותו, עברו שנים את לא כאבת, חלל בפנים… בהעדר פתרון מתאים מסרת את בנך...
