משברים וקפיצות קוונטיות

מניסיון חיי ומניסיונם של רבים אחרים, כל משבר מקפיץ אותנו לשלב הבא בהתפתחות שלנו. יתרה מכך, ככל שאירוע מכאיב או טראומטי יותר – כך הקפיצה היא משמעותית יותר. משברים מעמידים אותנו מול שאלות עמוקות ביותר, כפי שנהוג לקרוא להם – "שאלות פילוסופיות". מי שמתמודד באומץ עם המצב ללא משככי כאב, ללא פחד להסתכל לאמת בעיניים, מקבל תובנות משמעותיות ביותר ואם הוא גם משנה כיוון וזורם איתן – עושה קפיצה רצינית בסולם ההתפתחות.
מי שנכנס לפינה של קורבנות ואומללות ולא עושה את הדרך יקבל את השיעור בצורה זו או אחרת שוב ושוב, עד שילמד.
למה התקדמות שלנו חייבת לעבור דרך מסלול הזה דווקא? – לנפש, ל-'אני' שלנו, יש שלושה כלים, אפשר גם לקרוא להם איברים פנימיים: חשיבה, רגש ורצון (רצון – במובן הכוח הדוחף אותנו להוציא דברים לפועל). ידע הנרכש דרך לימוד תיאורטי בלבד יישאר בנו כמידע/אינפורמציה שלעיתים יישכח, אם לא משתמשים בו באופן קבוע. אם אותו ידע יעבור דרך הלב, ייספג ב-'דם נפשי', הוא יחיה בנו, יהיה זמין לאורך כל הדרך וינחה אותנו לפעול בדרך נכונה במצבים הדורשים את הידע הזה. זה נכון לגבי התנסות שלנו עם עולם הפיזי: אדם שנכווה או נפצע יזכור את השיעור לכל החיים; זה נכון לגבי פצעים וכוויות רגשיות – נפשיות.
יחד עם זאת, הידע החי הזה אלול ליצור בנו פחדים או מושגים מעוותים וחולניים שימנעו מאיתנו לפעול בכלל. אז לפני שהם יהפכו לפוביות, חשוב לזהות אותם, למצוא מושגים מבריאים ולעלות על שביל הזהב. לשם כך מומלץ להיעזר באימון רגשי להצלחה.
אשמח לעמוד לרשותכם