לפני שנים רבות אנשים היו לגמרי מחוברים לעצמם, לרגשות ולאינטואיציות שלהם, היו בעלי חושים חדים, מחוברים לסביבה שלהם ולעולם כולו.
עם התפתחות הציביליזציה, חינוך הדורש להישמע לדרישות והוראות ההורים, המורים ומומחים למיניהם, רוב האנשים איבדו את הקשר הבלתי אמצעי לעצמם ולעולם. גם אלה שנושאים בתוכם שרידים של אותן היכולות, מטילים בהם ספק ולרוב מדכאים אותם בעצמם.
כתוצאה מכך, תלותיות של רוב האנשים ממומחים, ובמיוחד מרופאים, הולכת וגדלה, ואפשר לומר שהפכו אותם כמעט לאלוהים. לפעמים ממש מזעזע לשמוע: "אני רוצה להפסיק לקחת כדורים, אבל הפרופסור לא מסכים".
ריבונו של עולם! מי אדון הבית שלכם? למי יש זכות לכפות עליכם לעשות משהו בניגוד לרצונכם?
מי שמעוניין להחזיר את המושכות לידיהם, לקחת אחריות על בריאותו וגורלו, מוזמן לאבחון המהות שלו ואימון רגשי להצלחה.