כמעט כל הורה שומע מדי פעם מהילד/ה שלו משפטים כגון:
"כל החברים בכיתה נוסעים לבת/בר מצווה שלהם לחו"ל ורק אני לא", או "לכל הילדים בכיתה יש נעלי…, או GALAXY…" וכדומה. ליבו של ההורה מייד מתקבץ ורגש אשמה עולה.
אז הורים יקרים, קודם כל, קחו כמה נשימות עמוקות ותבדקו האם הדופק שלכם התייצב.
לאחר מכן, תשאלו את הילד מה זה גורם לו להרגיש ומה זה אומר לגביו. קרוב לוודאי שישנם שם רגשות נחיתות, קנאה ומי יודע מה עוד. האתגר שלנו לראות בכל בעיה הזדמנות להתפתחות ובמקרה הספציפי הזה עלינו לעזור לילד לנתק את הקשר בין ערך עצמי לדברים חומריים העומדים או לא עומדים לרשותו, ובנוסף – לעודד אותו לשמוח בשביל חברו.
דבר שני: לברר האם הוא באמת זקוק לדבר הזה או שחשוב לו להיות כמו כולם – פיתוח אוטנטיות וחיבור לעצמי.
ואם הילד באמת זקוק או רוצה מאד את הדבר שביקש, מומלץ להציע לו למצוא דרך להשיגו בכוחות עצמו או לקחת חלק בהשגתו יחד עם ההורה – חינוך לעצמאות, פיתוח יצירתיות ולקיחת אחריות על צרכיו מגיל צעיר.
מקווה שאתם מסכימים אתי ותיישמו את ההמלצות.