ילד שלי עשה משהו ובוםםם!!! – התפוצצתי. רגע לאחר מכן אני עומד במבוכה גמורה ולא מבין מה. קרה לי. למעשה, תגובתי לא עומדת בשום בפרופורציה עם מעשה של הילד.
דברים דומים קורים ביחסים בין בני זוג, חברים ועוד. אנחנו מצטערים, מתחרטים, כועסים על עצמנו, מקבלים החלטה לא ליפול לבורות האלה יותר וזה קורה שוב ושוב. מי לא חווה את זה?
מה עושים? יגידו לכם: "תספרו עד עשר", יגידו לכם: "תנשמו עמוק", אך לפני שתיזכרו לעשות זאת הפיצוץ יקרה שוב.
תגובות אלה יוצרות טראומה אצל ילד, מבלבלות אותו, פוגעות ביחסים עם הסובבים אותנו ואף עצה לא תועיל לנו. מבוא סתום? – ממש לא! יש דרך לצאת מזה. לשם כך עלינו להיכנס בליווי מומחה לרבדים עמוקים של הנפש, לגלות את המקום הרגיש, הפגוע ולרפא אותו. ואז, בסיטואציה דומב, אנחנו נזהה את המקור לפיצוץ בתוכנו ואת הרגש שעולה ולא ניתן להם לנהל אותנו.