הייתי ילדה קטנה

הייתי ילדה קטנה, בת 5 בערך. ערב אחד פגשה אותי שכנה ושאלה מה שלומי. עשיתי פרצוף חמוץ ועניתי לה שנפלתי וכואבת לי הברך.
היא ליטפה את ראשי והחלה לדבר כאילו לעצמה, אך הקשבתי לכל מילה שלה. היא אמרה: "ברך כואבת, בטן כואבת, ראש כואב – זה שום דבר. כשהנשמה כואבת – זה הכאב שקשה לשאתו…"
על אף שלא ידעתי מה זו נשמה, המשפט הזה חדר ללב שלי ונחרת בזיכרוני.
מאז עברו שנים, מצבים קשים רבים, התמודדויות לא פשוטות… היה די בכך כדי 'להפיל אפילו פיל' או להיכנס לדיכאון, אך מלאכי הטוב עזר לי לקחת את כל ההתנסויות האלה להתפתחות ולא לקורבנות. למדתי המון ולא מפסיקה לרגע ללמוד ולהתמקצע עד עצם היום הזה; מלקטת פנינים מכל מקום בדרכי ובסינרגיה מלאה משלבת אותם בטיפול.
אשמח להושיט את ידי התומכת והמחבקת ולהיות אתך מכל הלב ובקצב שלך בהתמודדותך.
באהבה
אורית – קסם האימון